אודות האמן  
אודות האמן
ציורים
עבודות גרפיקה
קישורים
צור קשר
 
 
 
1920
 
יעקב צים נולד ב-2 ביולי בעיר סוסנוביץ (Sosnowiec) שבדרום מערב פולין, השני בשלושת ילדיהם של גבריאלה לבית ברמן והרמן צימברקנופף, צבע וצייר שלטים. המשפחה מתגוררת ברחוב טרגובה 18, ברובע שאוכלוסייתו יהודית, במרכז העיר. ההורים מקיימים אורח חיים יהודי, אך "הבית היה מתקדם, ברוח הבונד והשקפות סוציאל-דמוקרטיות" [י.צ.]. יעקב מתחנך בבית ספר יסודי ממלכתי-יהודי ולומד עברית אצל מורה פרטי יחד עם עמנואל, אחיו הבכור. בהשפעת מורם מצטרפים השניים לתנועת "הנוער הציוני".
 
1936-1939
לומד ציור, טכניקות הדפס וגראפיקה שימושית בבית הספר לאמנות פלסטית בסוסנוביץ.
 
1939
גרמניה פולשת לפולין. סוסנוביץ נכבשת ב-4 בספטמבר. יעקב מפסיק את לימודיו שנה לפני מועד סיומם.
 
1940-1944
יעקב ושני אחיו עובדים בבית מלאכה לאמנות שימושית, וכך הם ניצולים מהמשלוחים הראשונים למחנות העבודה. ב-1 באוגוסט 1943, לאחר חיסול הגטו, נשלחים ההורים והאח עמנואל לאושוויץ, וסמוך לאותו זמן נשלח יעקב למחנה העבודה אנאברג, וממנו, בינואר 1944, למחנה הריכוז בלכהאמר (שניהם בשלזיה), שבו הוא חוזר ופוגש את אחיו נתן.
 
1945
 
בינואר מועברים שני האחים למחנה הריכוז בוכנוואלד, במסגרת מה שכונה "מארש המוות". באפריל הם משתחררים ומצורפים לקבוצת "ילדי בוכנוואלד", שפניה לצרפת. הם שוהים בבית החלמה של Ose ("מפעל ההצלה לילדים") בכפר קטן אקואי (Ecouis) שבצפון-מזרח נורמנדי. שמותיהם מופיעים ב"רשימת ילדים ונערים ממחנות שונים בגרמניה, שרוכזו במחנה בוכנוואלד, הועברו בראשית יוני לצרפת ויצאו לארץ-ישראל באוגוסט 1945". יעקב צימברקנופף הוא מספר 22 ברשימה הכוללת 244 שמות, והוא ונתן נמנים עם הבוגרים בחבורה. "למעשה יצאנו בראשית יולי, מכיוון שהגענו לחיפה ב-18 בו, באוניה מטרואה (Matarua)", מעיד צים. לבקשתו הוא נשלח לירושלים "כדי ללמוד בבצלאל". זמן קצר הוא עובד בסדנתו של יעקב שטיינהרדט.
 
1945-1947
מוריו ב"בצלאל החדש" הם המנהל מרדכי ארדון, המלמדו ציור, חיתוך עץ, חיתוך לינוליאום ואיור ("אני חייב לו את ההצהרה 'ציור זה מקצוע'"), איזידור אשהיים (רישום), רודולף דויטש-דיין וא.ק. הנשל (גראפיקה), ירחמיאל שכטר (כתב) ולו לנדאואר (צילום). מפי פריץ שיף הוא שומע שיעורים בתולדות האמנות, ואצל המלחין יוסף טל הוא מקבל שיעורים במוזיקה. חבריו ללימודים, רובם יוצאי עליית הנוער, הם ארנון אדר ורעייתו לעתיד חנה ליברמן, וכן יהודה בקון, שלמה ויתקין, משה טמיר, יצחק פונץ', "וגם אביגדור אריכא, יוסי שטרן והגרפיקאי גידי קייך היו בחבורה".
 
1947
לאחר סיום לימודיו עובד, בין השאר עיסוקים זמניים, בדפוס הממשלתי של המחלקה המטאורולוגית בירושלים. לראשונה מציג איור בתערוכת "אמני ירושלים" בבית הנכות הלאומי "בצלאל".
 
1948
במלחמת השחרור מגויס לש"י (שירות ידיעות). בהפוגה הוא נושא לאשה את רות יולס, חברתו ללימודים ב"בצלאל". לזוג ייוולדו ארבעה בנים: נעם, אילן, עמנואל (עמי) וארנון. הוא משתקע בתל-אביב, ולאחר זמן קצר מחליף את שם משפחתו לצים.
 
1950-1952
עובד חודשים ארוכים על כתיבתה של הגדה לפסח, שראתה אור ב-1952 בהוצאת מ. ניומן, תל-אביב. פותח סטודיו ראשון לעיצוב גראפי ברחוב רענן בתל-אביב ומעצב בו , בין השאר, את "עטרת הקוממיות" ואת סמל העיר נתניה.
 
1954

משתתף בתערוכה "הגראפיקה בישראל", במוזיאון תל-אביב שבבית דיזנגוף.

פותח סטודיו ברחוב לילינבלום 29 בתל-אביב, ופועל בו עד 1974. מעצב בו את השטרות בני חצי לירה ועשר לירות (1956, בשיתוף עם האחים שמיר), את סמל העשור למדינת ישראל (1958), בול השואה (1961), מטבע עשור שנים לבנק ישראל (1964), מטבע שחרור ירושלים (1968), מטבע "שלח את עמי" (1971), מדליית הכנסת (1971) ומדליית יום הזיכרון (1973). כל אלה ורבים אחרים זיכוהו בפרסים.

 
1962-1985
מלמד עיצוב גראפי במגמה לאמנות בבית הספר התיכון ויצ"ו-צרפת בתל-אביב, בחברת הציירים אלכסנדר בוגן, ג'ון בייל, רוברט בזה, אהרון גלעדי, שמואל טפלר, דוד כפתורי, אדוין סלומון, משה רוזנטליס, והפסלים משה ציפר, משה שטרנשוס, וסוניה נטרה. "המפגשים המשותפים נתנו לי את הדחיפה לחזור ולהתמסר לציור". החל בשלהי שנות ה-60 נוסע עם תלמידיו לצפת, מצייר ורושם בה.
     
 
    1966
חבר בקבוצת הגרפיקאים המייצגת את ישראל ב"איקוגראדה" (הכנס הבינלאומי של אגודות מעצבים) בבלד שביוגוסלביה, ומציג בו עבודות שעיצב, ובהם בול השואה. ב-1971 חוזר ומשתתף בכנס "איקוגראדה" בוינה.
  
     
 
    1972
האלבום רשמים מצפת מופיע בהוצאת ידיעות-אחרונות, תל-אביב. בהזדמנות זו מוצג מבחר מציורי צפת (עבודות על נייר) בגלריה לאמנות הגראפיקה בתל-אביב.
  
     
 
    1974
ספר בעריכתו ובעיצובו – השלום שלי: ציורים ושירים של ילדי ישראל – רואה אור בהוצאת "ספרי סברה", החברה האמריקאית-ישראלית למו"לות. עובר לסטודיו ליד ביתו. מתרכז בעבודות ייחודיות כגון מדליות ומטבעות, ומשתתף בתחרויות סגורות שבהן זכה בפרסים רבים.
  
     
 
    1975
עורך מסע באירופה. שוהה ומצייר ב-Cité des Arts בפריז.
  
     
 
    1977
תערוכת יחיד ראשונה של ציורי שמן על בד במשכן לאמנות, חולון.
  
     
 
    1978
"ציורים" – תערוכת יחיד בגלריה גראפיקה 3, חיפה.
  
     
 
    1979-1980;
1990-2000
חבר בועדה לתכנון שטרי כסף, מעות ומטבעות זיכרון של בנק ישראל.
  
     
 
    1980
תערוכת יחיד במוזיאון העירוני, רמת-גן.
  
     
 
    1981
תערוכת יחיד בבית אגודת הציירים והפסלים, תל-אביב. משתתף בתערוכה "הים" בבית אריאלה, תל-אביב.
  
     
 
    1982
פרס משרד החינוך על מפעל חיים לאמנים-מורים מצטיינים מוענק לו במסגרת Insea – סמינר וכנס בינלאומי לאמנות, תערוכות יחיד בבית אגודת הציירים והפסלים, תל-אביב (קטלוג); בבית האמנים, ירושלים (קטלוג); ובגלריה בבית התרבות, כפר-סבא.
  
     
 
    1983
משתתף בתערוכה "כחול" בבית אגודת הציירים והפסלים, תל-אביב.
  
     
 
    1984
תערוכת יחיד במוזיאון יד-לבנים, פתח-תקווה. משתתף בתערוכה "גוונים בצהוב" בבית אגודת הציירים והפסלים, תל-אביב.
  
     
 
    1985
תערוכת יחיד שנייה במשכן לאמנות, חולון. משתתף בתערוכה "הכל במידה" בבית אגודת הציירים, תל-אביב.
  
     
 
    1987
משתתף בתערוכה "'בצלאל החדש', 1935 – 1955" במוזיאון תל-אביב (אוצר: גדעון עפרת).
  
     
 
    1989
משתתף בתערוכה "לחיות עם החלום" במוזיאון תל-אביב (אוצרת: בתיה דונר).
  
     
 
    1990
"מסע קדיש" – נסיעה ראשונה לפולין לאחר 48 שנות היעדרות. ביקור בסוסנוביץ.
  
     
 
    1991
"שתי פנים" – תערוכת יחיד שלישית במשכן לאמנות, חולון. התערוכה נודדת לבית האמנים, ירושלים (קטלוג). משתתף בתערוכה "אנו קיימים", המציגה אמנים בינלאומיים יוצאי פולין, בגלריה זכנטה (Zacheta) לאמנות מודרנית, וארשה.
  
     
 
    1993
תערוכת יחיד מקיפה במוזיאון העצמאות (Museum Niepodleglosci), וארשה. תערוכת יחיד נוספת בגלריה העירונית אקסטרווגאנס (Extravagance), סוסנוביץ. משתתף בתערוכות "מחוות אמנים בין מדינות "ישראל-קרואטיה", זגרב (קטלוג); "פורמאט קטן", מוזיאון לאמנות יהודית, קיבוץ ברעם; ו"מעלות-זמן-מקום", מרכז לאמנויות, מעלות.
  
     
 
    1994
"מסע אל האוויר החלוד" – תערוכת יחיד במוזיאון לאמנות ב"יד ושם", ירושלים (אוצרת: עירית שלמון; קטלוג).
  
     
 
    1996
אוצר את התערוכה "הצל המתמשך" בבית אגודת הציירים והפסלים, תל-אביב, ומשתתף בה (קטלוג). "ציורים חדשים" – תערוכת יחיד רביעית במשכן לאמנות, חולון (קטלוג).
  
     
 
    2001
"יעקב צים: עבודות" – תצוגת שישה ציורים גדולי ממדים באכסדרת המשכן לאמנויות הבמה, תל-אביב (אוצר: אודי רוזנוויין).
  
     
 
    2002
משתתף בתערוכת אמנים בינלאומיים יוצאי פולין בגלריה לאמנות שליד ספריית אוניברסיטת טורון (Toruń), פולין.
  
     
 
    2003
משתתף בתערוכה "סוסנוביץ מקרוב ומרחוק" במוזיאון העירוני, סוסנוביץ.
 
     
 
     
 
     
 
     
 

 

 


 

 

Site developed by GNDESIGN